דמותו של דוד המלך, והאירועים המרכזיים בתקופתו.

בתחתית התמונה, נעמי חוזרת משדות מואב, ורות כלתה המואביה דבקה בה. "וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים". בהמשך נישאה רות לבועז, אבי סבו של דוד.

דוד הנער, "אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם", מנגן בארמון לפני שאול המלך, אך שאול מטיל בו את חניתו באומרו: "אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר".

בהיותו רועה את צאן אביו, מתייצב דוד הנער מול גלית הענק, למאבק של החלש מול החזק, "וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן".

תכונותיו האנושיות של המלך, עם כל חולשותיו וחטאיו, מיוצגות בדמותה של בת שבע, אשת אוריה החתי.

דוד המלך, "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל", מבטא את אמונתו במזמורי תהלים, שרבים מהם חיבר בעצמו, וביניהם: "קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵש" ו- "קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים".

דוד המלך משלב אמונה חזקה עם כשרון צבאי. הוא לוכד את מצודת ציון, הופך את ירושלים לבירתו ומעלה אליה את ארון הברית, "וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל, וַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ".

ממלכת דוד, שגבולותיה מנהר מצרים עד נהר פרת, מתוארת כקרן אור, המאירה במרכזה את ירושלים באור רוחני מיוחד.